כשלמדתי צילום בקמרה אובסקורה, אי אז, לא יכולתי להיפרד מהטקסטים.
כל הזמן תמונה וטקסט, טקסט ותמונה.
אנחנו השתמשנו במקינטושים הראשונים של קמרה.
המחשב היה הכלי האידאלי ליצירות טקסט ותמונה.
התוצאה היתה על נייר.
עשרים שנה קדימה והנה פייסבוק.
עכשיו אפשר להציג תמונות אפילו בלי שאנשים יצטרכו להקליק. התמונות שם, כחלק משטף ה"חדשות".
שימוש בפוטושופ לעיבוד התמונה והפרסום בפייסבוק מאפשר את ה-ממ הפוליטי – Meme. הרבה אנשים מעבדים תמונה אחת בגרסאות שונות ומפרסמים אותה בפייסבוק.
קלות העיבוד והפרסום, יחד עם הרצון להגיד משהו ולהיות חלק ממשהו שקורה עכשיו, גרמה ליצירת כמה ממים.
עידו קינן, מתעד הרשת הישראלית, מפרסם באוקטובר 2011 רשימה של ממים ישראלים המתחילה באוגוסט 2010 עם עיבוד התמונה של החיילת עדן אברג'יל. שבעה ממים בשלושה חודשים.
בזמן האחרון אני כבר לא רואה ממים פוליטיים בפייסבוק שלי.
במקום עיבוד קבוצתי/עדרי של תמונה אחת, בכל רגע אני יכול לראות בפייסבוק שלי תמונות שונות שאליהם מצטרפים טקסטים שונים המתייחסים לאירועים שונים.
כבר לא מחכים לאירוע שכולם מדברים עליו. כבר לא מחכים לתמונת עיתונות איקונית כדי להתעלל בה ולהביע דעה באמצעותה.
כבר אין התלהבות של "גם אני משתתף בממ פוליטי".
כבר אין צורך לאיזה שהוא "אישור" קבוצתי כדי להביע דעה על ידי עיבוד תמונה.
הממ הפוליטי התפורר והפך לז'אנר.
תמונה וטקסט, טקסט ותמונה.
