עזבו אתכם משטויות. לכו לראות את "רעש לבן". לא, אני לא מתכוונת מתישהו. איפשהו. שם. בעתיד. תעשו עכשיו Alt+Tab, תעברו לתוכנה שיש לכם, ותראו את "רעש לבן". בלי קשקושים אקדמיים. בלי ניתוחים מורכבים. תלכו לראות.
אחר כך תחזרו לפה, ונדבר על פסיכיאטריה, על האופן שבו אדם אחד יכול לעזור לאדם אחר, על ההשוואה בין סכרת לסכיזופרניה, על צילום, על הזדהות ועל פרו-אנרכיזם בולשיט. אבל קודם תראו.
סרט טוב ראיתי
כן, אה?
זהו? כולם נכנסים בגודזילה?
ותהיה נוספת:
הסרט מבוסס במקרה על הספר של דון דלילו?
סליחה, גודזילה הייתה בריונות רטורית שהופנתה נגדי. לכל הפחות, אחרי שהיית אלים, אתה יכול לתת לי להתקרבן בשקט.
ולשאלתך, אני לא בטוחה, אבל סבורתני שלא.
יש שם דוקטור ללימודי היטלר?
וחוצמזה, לא כל רטוריקה היא בריונות רטורית. גם אם היא מופנית נגדך 🙂
לא.
וברור שכן.
ני.
פחח 🙂