מפוצץ את ההיסטוריה היהודית

הסיפור המרכזי, זה שכל ילד יודע, על ההיסטוריה היהודית הולך כך: הרומאים החריבו את בית המקדש השני ב-70 לספירה, ומאז חי העם היהודי בגלות, מקפיד שלא להתערב בגויים, שומר על טוהר דמו, וחולם לשוב לארצו – חלום שהוליד מספר משיחי שקר כשלמה מולכו ושבתאי צבי. בסוף המאה ה-19 – כאן כבר מתחילה הגרסה הציונית – בעקבות שורה של רדיפות, התעורר העם, והחל בשיבה המונית למולדתו, אותה מעולם לא שכח. זו הגרסה הקאנונית של ההיסטוריה היהודית; לכל אחד יש את הווריאנט שלו (החרדים, למשל, רואים בשיבה למולד חטא, ולא תחיה לאומית), אבל זה הבסיס.

וכפי שמראה ספרו החדש של פרופ' שלמה זנד, "מתי ואיך הומצא העם היהודי", אין בו ולו מילה אחת של אמת.

הגליה? איזו הגליה?

בשיחה איתו, מציין זנד עובדה אחת פשוטה, שאין עליה עוררין: אין שום מקור היסטורי שמציין את הגליית היהודים. אף לא אחד. עד כה, לא כתב אף היסטוריון ולו ספר אחד על אקט ההגליה. אף לא אחד. וזאת מסיבה פשוטה מאד: לא היתה הגליה.

הגליה לא היתה מנהג רומאי. לכל היותר הם לקחו שבויים ומכרו אותם לעבדות, והגלו את המנהיגים, אבל הם חסרו הן את הטכנולוגיה והן את העניין בשינוע מיליוני אנשים. יתר על כן, הגליה לא היתה מועילה לאף אחד. מה הם היו עושים עם כל המוגלים הללו? גם כך, על פי המקורות ההיסטוריים, מספר השבויים הגדול כתוצאה מהמרד הגדול כמעט ושבר את שוק הסחר בעבדים.

מעבר לעובדה שאף מקור היסטורי – כלומר, בן הזמן או הזמן הקרוב – לא מציין הגליה (הוכחה מתוך שתיקה לאי קיומה), ישנן שורה של ראיות שמעידות שהיא לא התקיימה. נחזור לרגע לסיפור התלמודי המכונן, המדבר על הקמתה מחדש של היהדות לאחר חורבן הבית.

עסקה אפלה ביבנה

זנד. צחי לרנר, ויקיפדיה העברית

לאחר תחילת המצור על ירושלים, ולאחר שראה כיצד אשה ענוגה גוועת ברעב, נמלט רבן יוחנן בן זכאי מירושלים הנצורה, כשהוא מתחזה למת בתוך ארון קבורה, ומתייצב בפני אספסיאנוס (גיטין נו, א-ב). בן זכאי – או, ליתר דיוק, הבור שערך את התלמוד – מלהטט בהבליו, ומוכיח מתוך פסוקים שהוצאו מהקשרם, כמיטב המסורת התלמודית, שאספסיאנוס הספקני הוא קיסר רומא. זמן קצר לאחר מכן, מודיעים לאספסיאנוס שוואלה, הוא קיסר.

אדון העולם הטרי והמופתע שואל את בן זכאי כיצד יוכל לגמול לו, ובן זכאי נותן לו תשובה פשוטה: "תן לי יבנה וחכמיה ואת שושלת רבן גמליאל". אספסיאנוס מסכים, והאוליגרכיה הרבנית מתחילה את העסקה האפלה, במסגרתה היא תשמש כמשת"פית רומאית ובתמורה תזכה בשלטון מקומי. בכך, אגב, היא תירש את האוליגרכיה השנואה ("אוי לי מבית ביתוס, אוי לי מאלתם!/ אוי לי מבית חנין, אוי לי מלחישתם!/ אוי לי מבית קתרוס, אוי לי מקולמוסם!/ אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי, אוי לי מאגרופם!/ שהם כהנים גדולים, ובניהם גזברים, וחתניהם אמרכלים, ועבדיהם חובטים את העם במקלות") של הכהנים לבית צדוק.

קשה להניח שהפגישה בין בן זכאי ובין אספסיאנוס התקיימה כפי שהיא מתוארת, וזאת מכמה סיבות. ראשית, זמן קצר מאד לאחר המצור על ירושלים, כבר החל אספסיאנוס במסע לרומא, לקראת נצחונו במלחמת האזרחים של שנת ארבעת הקיסרים. שנית, קשה להניח שמועמד לקיסרות ימצא זמן לשיחה ארוכה עם רב בלתי מוכר (ואין סיבה להניח ששמו של בן זכאי היה מוכר למישהו, קודם למלחמה; הרומאים נשאו ונתנו עם הכהנים הגדולים או עם הסנהדרין כגוף).

אבל פגישה דומה מאד כנראה כן התרחשה, משום שמהלך ההיסטוריה מוכיח שהרומאים שמרו על חלקם בעסקת "תן לי יבנה וחכמיה" – וכפי שמוכיחה עמדתם של רוב הרבנים במרד בר כוכבא, 60 שנה לאחר מכן (ועל כך מיד), גם הם שמרו על חלקם. אז עם מי נפגש בן זכאי? המפקד הרומאי במקום היה טיטוס, בנו של אספסיאנוס, ומסיבות מובנות כותבי התלמוד לא הפגישו את גיבורם עם מחריב המקדש.

אפשר – וזו ספקולציה בלבד, אבל זו ספקולציה יפה – שהאיש שנשא ונתן עם בן זכאי היה ראש המטה של אספסיאנוס וטיטוס, איש הצללים שלהם, טיבריוס יוליוס אלכסנדר. הלה, שלא במקרה אנחנו יודעים עליו מעט מאד, היה בן אחיו של הפילוסוף היהודי פילון ובנו של ראש הקהילה היהודית באלכסנדריה, שנטש את הדת היהודית ועבר אל הפגאניות. אם יש מישהו שיוכל להבין את יכולתם של הרבנים לדכא את הלאומיות (או, ליתר דיוק, המשיחיות) היהודית, היה זה אלכסנדר.

כך או כך, האליטה הרבנית בדמותו של בן זכאי הבטיחה את נאמנותה לרומאים, והחלה במרץ בשיפוץ דמותו של המשיח. ממשחרר לאומי הוא הפך לדמות פלאית, שמדברת בלשון הציפורים. בתחילת המאה הראשונה רבו משיחי השקר (“You are the messiah! Trust me, I have followed a few!"), ולאחר החורבן הם מתמעטים מאד.

אלא שאליטה איננה קיימת בוואקום. השלטון שהובטח לרבנים הובטח להם על משהו. שושלת רבן גמליאל – האוליגרכיה לבית הלל הזקן – מתקיימת מעמלם ודמעתם, ממיסיהם של איכרי יהודה. השנאה בין האיכרים ("עם הארץ") ובין עושקיהם גדולה וידועה. האוליגרכיה הרבנית תתקוף אותם בחריפות: "לא ישא [תלמיד חכם – יצ"ג] בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ ונשותיהם שרץ ועל בנותיהן הוא אומר 'ארור שוכב עם כל בהמה'… אמר ר'אליעזר: עם הארץ מותר לנחרו ביום הכיפורים שחל בשבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור 'לשחטו'; ענה להם, זה טעון ברכה וזה אינו טעון ברכה" – פסחים מט:ב', יש שם עוד סיפורים מרנינים.

אבל קיומו של "עם הארץ", על כל טינתו, שמתקיים יפה עד המאה הרביעית, מעיד כאלף עדים על כך שרוב העם לא הוגלה אלא נשאר על אדמתו. אוכלוסיות חקלאיות אינן נודדות.

מרד בר כוכבא ודעיכת הישוב היהודי בפלסטינה

הוכחה נוספת לכך שלא היתה הגליה המונית היא מרד בר כוכבא. אנחנו יודעים מעט מאד – היהודים לא נהגו לכתוב היסטוריה – על אירועי המרד הללו והם עדיין שנויים במחלוקת גדולה בקרב ההיסטוריונים. עם זאת, העובדות הבסיסיות הן שלאחר שורה של מה שנתפס כפרובוקציות רומאיות – איסור על סירוס שנתפס כאיסור על המילה, תכנית להקים מחדש את ירושלים כפוליס רומאית על מקדשיה הפגאניים – פרצה התקוממות פראית עוד יותר מקודמתה. כה עזה היתה הלחימה, עד שהקיסר הדריאנוס נאלץ להשמיט מאגרותיו לסנאט את הפתיחה המקובלת, "לי ולצבא שלום" – משום שהיא פשוט לא היתה אמיתית.

כלומר, 60 שנה אחרי חורבן הבית וההגליה המפורסמת – הבית נחרב ב-70, מרד בר כוכבא פרץ ב-132 והסתיים ב-135 – עדיין היו ביהודה מספיק יהודים כדי לארגן מרד חריף עוד יותר מקודמו. מרד שהיה כל כולו של "עם הארץ"; רק רב חשוב אחד, רבי עקיבא, תמך בו – וגונה בשל כך על ידי המסורת התלמודית.

אה! יאמרו לכם תועמלנים ציונים – אף היסטוריון ישר לא יטען זאת – הגלות החלה אחרי דיכוי מרד בר כוכבא! ושוב, אין שום ראיות תומכות בטענה הזו. אף מקור היסטורי לא טוען זאת. יתר על כן, ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות מראות שלאחר דעיכה קצרה, הישוב היהודי ביהודה ובגליל שב ופורח, ולמעשה נכנס – יחד עם האימפריה הרומאית כולה – לתקופת זוהר קצרה, ששיאה ברבי יהודה הנשיא, מגדולי המשת"פים הרומאים ועורך המשנה. תקופת הזוהר הזו תבלם בפתאומיות, כמו בכל האימפריה, עם משבר המאה השלישית (עצמאות היתר של הצבא, האינפלציה הפרועה – תופעה בלתי מוכרת, שלא ידעו כיצד לטפל בה – ופלישות הברברים במערב והפרסים במזרח), שיביא את האימפריה המערבית אל קיצה ויעביר את מרכז הכובד של האימפריה המזרחית לביזנטיום.

עם התנצרות האימפריה, בתקופת קונסטנטינוס המכונה בפי עצמו הגדול (324 הוא תאריך מקובל), מתחילים היהודים ברחבי האימפריה להיעלם. ההיעלמות הזו איננה מלווה בפוגרומים נוצריים – יש מספיק כאלה, תודה ששאלתם, אבל הם מכוונים כנגד פגאנים – וההנחה היא שמדובר בהתנצרות המונית. הכמרים הנוצריים לא כינו את צאן מרעיתם "עם הארץ", תוך שהם בוזזים אותם, ועומס המיסים הנוצרי קל יותר.

נותרו בפלסטינה מספיק יהודים, עם זאת, כדי לסייע לפולשים הפרסים ב-614 להדוף את הצבא הביזנטי (ולטבוח בשבוייו). זמן קצר לאחר מכן – ב-636 – הגיע הכיבוש המוסלמי, והקהילה היהודית בפלסטינה נכנסת לדעיכה סופית. תוך זמן לא רב, מתאסלמים כמעט כל יושבי הארץ. הסיבה לכך לא היתה דווקא כפיה דתית: השלטון המוסלמי הכיר ב"עמי הספר", ואף שקבע כי עליהם להיות מושפלים לעומת המוסלמים, הסיבה האמיתית להתאסלמות היתה ככל הנראה הג'יזיה.

השליטים המוסלמים הראשונים לא הטילו מיסים על בני דתם. ההכנסות היחידות של השלטון היו ממס הסובלנות – הג'יזיה – שנאלצו בני הדתות האחרות לשלם. אנחנו יודעים שעד תחילת המאה השמינית, נכנסות הממלכות המוסלמיות למשבר פיננסי משום שלא נותרו די משלמי מיסים, היינו, רובם התאסלמו כדי להמנע מתשלום המס, שהמוסלמים היו פטורים ממנו.

קהילות קטנות של נוצרים ויהודים – יותר נוצרים מאשר יהודים – נשארו בפלסטינה גם לאחר הכיבוש המוסלמי. פלסטינה חדלה לשמש כמרכז יהודי חשוב – אבל זה קרה במאה השביעית, וזו לא היתה תוצאתה של הגליה. מה קרה לאותם יהודים מתאסלמים? סביר להניח שאנחנו מכירים אותם תחת השם "פלסטינים".

קהילה דתית מיסיונרית

 אז איך בכל זאת יש יהודים בכל רחבי העולם?

או. ראשית, גם קודם לחורבן הבית השני, רוב יהודי העולם לא ישבו ביהודה ובגליל. קהילות גדולות שגשגו בפרס, במצרים – במיוחד באלכסנדריה – ובסוריה, ברומא ובאסיה הקטנה. אלו היו קהילות דתיות, לא לאומיות: המקדש בירושלים שימש להן כמרכז דתי, אבל הן לא התגייסו לצידם של המורדים ביהודה.

וכמובן, רובם המוחלט של היהודים לא היו, לא אז ולא היום, מצאצאי דוד ושלמה. ההתפוצצות הדמוגרפית של היהודים, החל מהמאה החמישית לפני הספירה והלאה, איננה מוסברת על ידי עליה חדה בשיעור הילודה: זה פשוט לא קרה בעולם העתיק, שגידול האוכלוסין שלו היה מוגבל על ידי יכולתו החקלאית להאכיל את עצמו. העליה במספר היהודים נובעת, עד כמה שאפשר לדעת, כתוצאה מתנועה רחבה מאד של גיור.

עלייתה של הנצרות מוסברת, בין השאר, ביכולתה להציע לפגאנים מחפשי-דרך דברים שהיהדות לא יכלה להציע – למשל, שותפות מלאה בקהילה גם מבלי לעבור את הריטואל הטראומטי של המילה (מספר הנשים המתייהדות היה תמיד גדול מזה של הגברים המתייהדים, וזה לא מקרה). וכשהנצרות עלתה – דבר שמתרחש בתקופה טראומטית ליהדות, לאחר חורבן הבית, ועם הפיכתה לסתגרנית – נעלם מאגר-הגיור שלה בעולם הידוע.

זנד מציין עובדה שמרבים להתעלם ממנה: שהיהדות נותרה דת מיסיונרית גם לאחר חורבן הבית. הוא מביא כדוגמאות את ממלכת חיימ'ר בתימן; את המלכה הברברית דהיה אל כהינה, שבלמה – לזמן מוגבל – את הצבא המוסלמי הפולש, שהיתה ממוצא יהודי; ואת ממלכת הכוזרים, אותה כינה בשעתו מייסד ההיסטוריוגרפיה הישראלית, שר החינוך לימים בנציון דינור, "אם גלויות מזרח אירופה". רוב היהודים, אז והיום, היו צאצאי גרים.

זו, כמובן, עובדה מאד לא נוחה לציונים. הציונות היא כת לאומנית-אתנית: היא ניהלה סיפור אהבה סוער עם הרומנטיקה של הדת והאדמה בגרסתה הגרמנית, והיא אימצה למעשה את הנראטיב הרומנטי הגרמאני. היא ראתה את היהודים כעם של איכרים-לוחמים, שנעקר בכוח מעל אדמתו והוגלה, ועכשיו הוא שואף לשוב לארץ מולדתו. היהודים, על פי המיתוס הזה, הם קהילה אתנית, קהילת דם.

אלא שזה לא כל כך מסתדר עם העובדה שבין יהודי תימן ובין יהודי פולין לא מקשר שום דבר פרט לדת. המאכלים שונים, התרבות שונה, המוסיקה שונה, כל מה שמייצג אתניות שונה; רק הדת זהה. וגם כאן יש הבדלים ניכרים: היהדות האשכנזית היא מונוגמית מאז המאה העשירית; יהדות ספרד היתה פוליגמית עד שלב מאוחר מאד, והפוליגמיה של יהדות תימן מוכרת בפסיקה הרבנית בישראל.

רגע, רגע…

אז אם העובדות לא מסתדרות, מאיפה מגיע המיתוס על ההגליה? איך זה שכולנו מכירים אותו?

זה סיפור מעניין במיוחד. ישראל יובל, חוקר היהדות הפרובוקטיבי תמיד (ספרו "שני גויים בבטנך" מומלץ מאד) כתב מאמר קצר בשם "מיתוס ההגליה מן הארץ – זמן יהודי וזמן נוצרי", הנוגע בשאלה שרוב החוקרים לא מוכנים לגעת בה במקל.

יובל חושף שהתפיסה של "מפני חטאינו גלינו מארצנו" מקורה בתלמוד הבבלי, שנכתב בפרס. התלמוד הירושלמי לא כותב על גלות – הוא יושב ביהודה, הוא יודע שלא היתה גלות! – אלא בשני מובנים: האחד, שעבוד פוליטי; השני – גלות בית ראשון. יובל מציין עובדה מעניינת נוספת: רוב הישראלים משוכנעים שהדמויות הנושאות את מנורת בית המקדש בשער טיטוס הם יהודים גולים; בפועל, אלה חיילים רומאיים.

מאיפה, אם כן, הגיעה התפיסה של גלות אל המקורות היהודים? כמו הרבה דברים אחרים – הקדיש הוא דוגמא בולטת – זו העתקה מן הנצרות. מימי יוסטינוס מרטיר במאה השניה והלאה, השתמשו הנוצרים באיסור על יהודים להתגורר בירושלים כהוכחה לכך שהיהודים הוגלו מארצם, כעונש על צליבת ישוע. יובל מעלה השערה שקביעת חורבן הבית כזמן תחילת הגלות היה נסיון לקצוב את זמנה של הגלות: מה שיש לו התחלה, יש לו גם סוף. אבל, כזכור, רוב היהודים מאז ומעולם היו 'גולים'. כלומר, היהדות אימצה למעשה את הנראטיב הנוצרי והאנטישמי של "היהודי הנודד".

בהשענו על היסטוריון היהדות ישראל יובל הפרובוקטיבי תמיד, מציין זנד שגם התפיסה התלמודית של "מפני חטאינו גלינו מארצנו" היא מאוחרת מאד, איננה קיימת בתלמוד הירושלמי אלא רק בבבלי – כותבי התלמוד הירושלמי היו, הם עצמם, עדות חיה לאי קיומה של הגליה – ושמקורה ככל הנראה בתפיסת "היהודי הנודד" הנוצרית.

כתב אישום חריף

זנד מראה היטב עד כמה הנראטיב הציוני מבוסס על אתניות-עוברת-בדם, ואיך יצרה התפיסה הזו את החברה הישראלית הגזענית של ימינו, שבה קשה למצוא רחוב שאין בו כתובת "מוות לערבים", שבה המיעוט הערבי מודר בעקביות מכל תפקיד בחברה וסובל אלימות משטרתית דיספרופורציונלית. וכל זה נשען על מסורת היסטוריוגרפית אתנוצנטרית, גרמנית במקורה, שבלקראת סוף המאה ה-19 החלה לתאר את היהודים כעם – זו תופעה יהודית-אירופית

יתר על כן: זנד מציין שהפלסטינים הם ככל הנראה צאצאי היהודאים של בית שני, שמעולם לא גלו מאדמתם. רק במאה ה-19, בעקבות התעוררות התנועות הלאומיות באירופה, התחילו היהודים לתאר את עצמם כעם – וזו תופעה יהודית-אירופאית, שהושפעה באורח ניכר מהתעוררות הלאומיות במרכז ומזרח אירופה. לתופעה זו, רצוי לציין, אין מקבילה ביהדות ארצות האיסלם; הלאומיות הגיעה לשם במאוחר מאד.

ספרו של זנד מציג את הציונות כטרגדיה מתועבת במיוחד: צאצאי טטארים מהגרים בהמוניהם לפלסטינה, עוקרים מאדמתם את התושבים המקומיים שישבו שם מימי הרומאים, וביהירותם טוענים כי הם-הם בעלי המקום, וכי יושביו הם-הם הפולשים. לא סביר שהישראלים היהודים יעניקו מחילה לזנד, או יטרחו לעיין בו ברצינות; לכל היותר ינפנפו בו כדוגמא לפתיחותה – היחסית – של החברה הישראלית מול אלו הסובבות אותה. ולעזאזל העובדות.

92 מחשבות על “מפוצץ את ההיסטוריה היהודית”

  1. בערוץ נשיונאל גאוגרפיק הוקרנה תוכנית מרתקת על שני אנשים שחיו בתחילת האלף הראשון ושכונו בפי המאמינים שלהם – משיחים

    שניהם היו נצר לבית דוד . האחד (יהושוע) הטיף לשלום ולאחווה ובסופו של דבר הומת בגלל שעורר קינאה רבה בקרב מנהיגי הדת שחששו ממנו פן יערער את מנהיגותם.
    ואילו השני (שחי 100 שנה אחרי המשיח שנצלב) היה לוחם ללא חת שהטיף למרד ברומאים.

    בתקופה ההיא שלטה ממלכת רומי על מרבית אירופה , המזרח התיכון וצפון אפריקה.

    המקום היחיד בו יצאה קריאה למרד נגד הרומאים היה ביהודה (אוסף הזויים ללא אמצעים שקראו תיגר על ממלכת רומי). כוחות הגרילה של "המשיח" שקרא למרד ולמלחמה ארבו ללגיון רומאי (חוכמה גדולה) והצליחו לחסל אותו . אך עד מהרה התארגנו הרומאים וחיסלו את המרד ההזוי לחלוטין .
    תוצאות המרד – המורדים כולם חוסלו (כ – 400,000) , הרבנים כולם הוצאו להורג בעינויים קשים , בלי סנטימנטים. ובכלל דיכוי המרד הביא לתקופה קשה ביותר לעם ישראל.

    אדריאנוס קיסר רומי הוציא את כל כעסו על היהודים. הוא החליט להשמיד את גזע העם היהודי השחצן שמרד בו . גזירות השמד של אדריאנוס, הכוללות איסורים על המילה, על סמיכת חכמים ועל שמירת השבת הופעלו במלוא חומרתן. העיר האלילית איליה קפיטולינה נבנתה על חורבות ירושלים. שם ארץ יהודה בוטל והמקום נקרא פלסטינה.
    המרד איפשר לאנדריאנוס להגשים תוכנית שייתכן שלא הייתה מתגשמת לולא המרד.
    נכון שהרצון למרד בעבע מהחשש להפרת הסטטוס קוו בכל הנוגע לפולחן הדת היהודי. אך מה שנעשה כנגד היהודים במשורה , אולי כדי להרגיז ולהכעיס , הפך למדיניות לא מתפשרת שעלתה לעם היהודי ביוקר רב.
    למעשה , אף איש דת לא מוכן היום להודות שאם לא היה נולד המרד הארור של בר כוכבא , יתכן מאוד שאחרי נפילת האימפריה הרומית , הישוב היהודי בארץ היה כך כך גדול , כך שלא היה בכלל סיכוי לפלסטינאים לבוא בו ליידי ביטוי.
    למעשה ללא המרד , כל תמונת ההיסטוריה של העם היהודי הייתה שונה לחלוטין וסביר מאוד להניח שהייתה נמנעת מאיתנו השואה.
    פרופ` יהושפט הרכבי, טען (בספרו הכרעות גורליות) כי מרד בר כוכבא מהווה דוגמה לאיוולת מדינית ולמחיר היקר שעלול האוויל לשלם עליה.
    התוכנית הסתיימה באלו המילים– מרד בר כוכבא הביא לתגובה קיצונית של הרומאים כנגד היהודים . התגובה הייתה כה קשה שהביאה לכך שרק כעבור 2000 שנות גלות זכו היהודים שוב לשלוט בישראל ובירושלים.
    השאלה שאני שואל את עצמי – מה למדנו מהטרגדיה שהביא עלינו "המשיח" – שמעון בר כוכבא שהפך להיות כה נערץ בזכות מרד מטופש באימפריה הרומית שהביא לכליה על הישוב היהודי בא"י ?
    האם ההיסטוריה תחזור על עצמה ומה שיחסל אותנו כאן זה שוב האגו ?
    מדוע אין אנו מצליחים להפנים את הביטוי – אל תהיה צודק , היה חכם!

    על אנדריאנוס – דווקא הקיסר אדריאנוס, שבו מרדו היהודים, שאף להשכין יחסים של שלום בין שלטונו לבין היהודים. במסגרת מאמציו בכיוון זה, עסק אדריאנוס בפיתוח הארץ, בהקמת ערים חדשות ובסלילת כבישים. הוא אמנם סרב לבטל גזירה שהייתה קיימת בכל הממלכה הרומית, ולאפשר ליהודים למול את בניהם (התפיסה הרומית של שלמות הגוף האנושי היא שעמדה מאחורי איסור המילה), ותכנן לשנות את פניה של העיר ירושלים.

    רבן יוחנן בן זכאי(תלמידו המחונן של הלל הזקן) , בניגוד לבר כוזיבא, שהיה אחד מראשי הסנדרין ובניגוד לקנאים שרצו להלחם עד הסוף, העריך שלא יוכלו לנצח את הרומאים ודאג להישארותם בחיים ולהמשכיות המרכז הרוחני. בערת תלידיו נמלט מירולים הנצורה, התייצב בפני המצביא הרומאי אספיניאנוס וביקש : " תן לי יבנה וחכמיה". האגדה מספרת כי בקשתו נענתה בו במקום מפני שניבא למצביא כי עתיד הוא להתמנות לקיסר, ואכן הגיע השליח ובישר לו על המינוי. רבן יוחנן בן זכאי שביקש להציל את היהדות , העביר ליבנה את הסנהדרין כמרכז רוחני שיבטיח את יומו של העם היהודי בעתיד. המוהות היא שתקיים את העם היהודי , לא האבנים ולא האתר הקדוש.

    ככה זה – יש בני אדם חכמים ויש גם אידיוטים גמורים שעוד מעריצים אותם אחריע שהמיתו אסון על עמם.

    הגב
  2. אני מצטרף כאן לרבים וטובים שאמרו:
    הדיון ההיסטורי כאן מפספס בקילומטר את מה שהוא ניסה להשיג, לא הכותב ולא שלמה זנד השיגו שום מטרה מהספר והמאמר.
    תופעת הלאומיות היא תופעה של המאות ה18-19 בעיקר. במובן הזה הלאום היהודי מדומיין בדיוק כמו כל לאום אחר על פני הארץ, הפלסטיני ביניהם.

    הקשר והשייכות הלאומית היא תופעה סוציולוגית, פסיכולוגית מורכבת ומעמיקה. פעמים רבות ב200 השנים האחרונות הכריזו כל מיני הוגים שייצגו עמדות פילוסופיו ופוליטיות מורכבות יותר ופחות כי הלאומיות היא מדומיינת, שקרית, מניפולטיבית, משמשת אך ורק כיסוי לניצול, נישול וכן הלאה.

    הלאומיות שרדה וקברה את כל מספידיה. כמו גם הציונות. היהדות הייתה דת לפני 400 ו1400 שנה. היא לא הייתה לאום. אבל עובדה שאני במובהק שייך ללאום היהודי (ולא לדת). הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי וזה מבוסס על היסטוריה, על מיתוסים, אתוסים, תרבות, שפה וחברה. וזו עובדה עכשווית.

    נולדתי בלונדיני בעל עיניים כחולות. ברגע שלמדתי קצת היסטוריה היה לי ברור שאני כנראה לא חלק ישיר מאותה שושלת ים תיכונית עתיקה. זה לא משנה בכלל.

    ולכל הלאומנים המתהלמים על הכתיבה: חברים, לא חבל על האנרגיות שלכם? הרי הזרם הפוסט/אנטי ציוני הוא אפילו אחוז זעום ביותר בתוך השמאל, שגם הוא (וגם אני בתוכו) מיעוט. מה כל כך מפחיד אתכם בטענות הללו?

    ייתכן וזו ההבנה שהזכות שלנו על הארץ לא כל כך הרבה יותר מובהקת מזו של הפלסטינאים. אני מסכים, גם העם הפלסטיני מומצא. ואולי עוד יותר מומצא מזה שלנו. ההכחשה ההיסטורית והסיפורים שאנחנו יכולים לספר לא רלוונטיים. 3.5 מיליון אנשים שהזהות הלאומית שלהם והקשר שלהם לתרבות, להיסטוריה, לנרטיב מסוים ולחברה שלהם היא זו שמאתגרת אותנו- ולא מה שקרה או לא קרה ב200 השנים האחרונות.

    וגם לזה יש פתרון: שתי מדינות לשני עמים.

    הגב
  3. אני לא הסטוריון רק סקרן.
    מה האמת בטיעוני הימין שארץ ישראל היתה ריקה מתושבים עד אמצע המאה התשע עשרה ? אם אכן זה נכון – גם הפלסתינים זה מקרוב באו.

    הגב
  4. כפר סכנין היה יהודי עד המאה ה- 19 ואז אולץ להתאסלם. לא נראה לי שזה עשה להם טראומה גדולה. היום לא תבחין בין ערבי מסכנין לערבי מעראבה אפילו בזכוכית מגדלת.
    דוגמא להתאסלמות קלילה. בטח למומחים ממני יש דוגמאות נוספות.

    הגב
  5. מישו.
    אתה כותב בשגיאות כתיב בגלל דיסלקציה או מחוסר השכלה ?
    הצלחת לסיים לפחות 8 כיתות לימוד ? יפה.
    תן לגדולים ממך לשחק במגרש הזה. שב בצד בשקט.

    הגב
  6. מגורשי ספרד מרביתם מצאו מקלט באימפריה העותומנית שהיתה בשיא פריחתה
    והשאר בצפון אפריקה קרובה גאוגרפית ורק מיעוט שבמיעוט היגר לארצות נוצריות של
    מערב ארופה.
    כך שהניסיון להסביר את מקורות הצמיחה הדמוגרפית של הקהילות האשכנזיות
    האוסטיודיות במאה ה 12 בהגירת מגורשי ספרד הוא שיקרי מה גם שגרוש ספרד
    התחולל בסוף המאה ה 15.
    עם ישראל המקורי והעכשווי הוא עם מזרח תיכוני שתמיד התרכז בארצות המרחב
    הים תיכוני והוא עם ערבי כמו כל שאר העמים לצידם ובקירבם שכן .
    עד לקימום התנועה הציונית ההיסטוריןנים היהודים הודו בדבר "כוזריה אם כל גלויות"
    אך במשך הזמן עם הפיכת התאוריה הציונית הפוליטית למרכזית בקרב האשכנזים
    הפך הדיבור הזה לנון פוליטיקלי קורקט תוך מגמה בולשביקית של הסתרה.
    משום שהדיבור על האמת ההיסטורית בדבר מקור רוב האשכנזים מההתייהדות
    הכוזרית סתר את אחד העקרונות היסודיים של אותה ציונות "שיבת בנים לארץ אבות"
    אם האשכנזים הם כוזרים שהתייהדו אז מעבר לשאלה הדתית יש את השאלה ההיסטורית
    כיצד המרת דת מעניקה לגרים החדשים את העבר ההיסטורי של בני אותה הדת
    המקוריים שהם בני המרחב הערבי המזרח תיכוני.
    במזרח התיכון קולקטיבים לאומיים המירו דתם במשך ההיסטוריה בין כל הדתות
    אבל נישארו בני המרחב ולעומתם אותם כוזרים שהמירו דתם ומוכרים כיום כקולקטיב
    האשכנזי האוסטיודי דורשים לעצמם הכרה מוטעית ומטעה כיורשי העבר ההיסטורי
    של אותם יהודים בני המרחב תוך ניחשולם המעמדי.
    כמו שיש קתולים בני עמים שונים בעלי ניגודי אינטרסים כך גם הדת היהודית
    אינה יכולה לאחד מלאכותית בני אדם וקולקטיבים לאומיים בעלי אינטרסים מנוגדים
    לעם אחד שכל מה שמאחד אותו זו הדת הכבייכול מאחדת.

    הגב
  7. נכון אני ערבי בן דת משה החי במרחב הערבי ואיני פולש כוזרי ארופאי , מי שרוצה
    להיות ארופאי או אמריקאי אין לו מה לחפש כקולקטיב פולש ומנשל בשום מדינה ערבית
    ואת הלאומיות הארופאית שלו עליו ליישם על אדמת ארופה והניסיון ליישם זאת על אדמות
    פלסטין הוא ניסיון קולוניאליסטי שסופו חורבן ראוי.
    מרבית התגובות התוקפות את יוסי גורביץ ושלמה זאנד הן תגובות תעמולתיות מגמתיות
    המתעלמות מעובדות שבשטח ומדקלמות חוברות תעמולה של הסוכנות המנוסחות
    לפי רוח הגזענות המרכז ארופאית בדבר עליונותו של אותו אדם לבן על פני כל האחרים.

    הגב
  8. מר גורביץ'

    פוסט זה שלך רצוף הטיה מטומטמת לחלוטין הנובעת כולה משיפוטך הפוליטי אולטרה-ליברלי, כאילו ניתנה התורה כולה לליבראלים בלבד.

    סיפרו של זנד הינו מניפסט פוליטי ולא ספר מחקר היסטורי. הספר חותר לקיעקוע והשמדת ישראל ושלא כמוך אני מתמודד יום יום אם טענות שיקריות אליו בפורומים אינטרנטיים בהם מוסלמים קיצוניים מצטטים את השקרים הנ"ל בחדוה רבה ובעירוב שקרים אחרים על מנת לערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל.

    לשאר המטומטמים שמאשמים את הציונות בחבירה לנאצים \ השוואה אידאולוגית \ השוואת מוצע וכו' שאר שטויות, אתם כל כך טיפשים שאינכם ראויים לתגובה מלבד התגובה להאתם הייתם מצפים מהנאצים בגיא ההריגה.

    לעניין ההטיות של זנד ושלך בדיעבד:

    (1) הטיה ראשונה הינה פסילת מקורות יהודיים, רק מקורות רומאים \ זרים יחשבו… אלא אם המקורות היהודיים שנבחרו באופן סלקטיבי ותוך הוצאתם מהקשרם מסייעים בידי לתזה שלי, הזויה כפי שתהיה.
    (2) זכותי להמציא עמים לא קיימים ולהתעלם מהתמורות ההיסטוריות בארץ ישראל, כולל מקורות של נוסעים וסקרים. קרי, תהליך ההתרוקנות של הארץ כתוצאה מאוסף של משברים כלכליים, תמורות חברתיות ודתיות, כיבושים ומלחמות. למה לספר לקורא התמים שלא היו כאן כמעט ערבים, או תושבים רק לפני 150 שנים בעת מסעו של אחד בעל קרן ארוכה מאיזור המיסיסיפי (the innocents abroad)
    (3) התעלמות מוחלטת מההגירה הערבית המאסיבית לארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 כתוצאה מהפיתוח שהחל בה, שחלקו תוצאה מהציונות וחלקו מהכוחות הקולוניאליסטית שהחלו לבחוש במרץ בקלחת ארץ הקודש.
    (4) אימוץ השקרים הערביים ושיכתוב ההיסטוריה שלהם. אתגר קטן לי לך מר גורביץ – מצא לי את העיר ראמאללה במפה כל שהיא טרם מלחמת העולםהראשונה, למעשה אפילו עד סופה ועד תאריך הסכמי סאן רמו ב 1919… אם פיך וליבך שווים כתוב קבל עם ועולם מה שם הכפר \ עיירה המצוייה שם!
    (5) זנד משקר, מסלף ומוכיח חוסר הבנה מוחלט במחקר הגנטי שסותר את דבריו חזור והפרך! למה ללמוד סטטיסטיקה כאשר אפשר ללמוד לשקר? ואני טרחתי וקראתי את המחקרים הגנטיים עצמם וגופם מתמצית ועד הביבלוגרפיה! נכון, אינני מומחה לגנטיקה, אבל בהסתברות, סטטיסטיקה ומתמטיקה אני מומחה לא קטן (מספיק בכדי ללמד במספר מוסדות אקדמיים בישראל ולתת יעוץ לבניית כלין מתמטיים).
    (6) בניגוד לטעם הגזעני שמנסים להדביק ליהדות, היהדות היא אנטי גזענית מטיבה! זנד ואתה גזענים! היהדות מוכנה לקבל לחיקה את כל מי שקיבל את היהדות (ואני לא פותח כאן את הויכוח מיהו יהודי ומי מוסמך לקבלו). השורה הספוית היא שהיה והפך מאן דהוא ליהודי הוא זכאי לכל ההטבות הנגזרות, כולל זכותו לארץ המולדת של היהודים. נהפוך הוא למבחן הדם הגרמני – זנדי – סמולני! הסמול הוא הנאצי! היהדות במקרה זה, כמוהציונות, ליברלית!
    קראת נכון – אתה נאצי בתפיסתך הגזענית נגד מי שהתקבלו ליהדות!
    (7) לערבים בארץ ישראל יש ברירה – אם הם ערבים שיעברו לערביה מולדתם. אם הם ממקור יהודי שימירו את דתם ובעיקר את נאמנותם הלאומית!
    לא נח לך לשמוע זאת, הערבים בארץ ישראל הינם ציבור מופלה לטובה שיש לשים קץ להטיה המופלגת הזו:
    21% מהאוכלוסיה, פחות מ- 2% מהמיסים, למעלה מ-60% מתשלומי העברה!!! (הערבים מקבלים יותר קצבאות ותמיכה מהמדינה מתקציב הביטחון!!!) 0% שירות, מינוס 100% נאמנות!
    גייס חמישי אמיתי, או אולי תשיעי או עשירי בכפוך לכמות האוייבים שסביבינו.
    הערבים בארץ ישראל הם אוייב, בני ברית של הנאצים בהיסטוריה ושל האיסלמו-נאצים כיום ולפיכך מותר וליגיטימי להלחם בהם, ויפה שעה אחת קודם!

    הרומנטיזציה השיקרית של הערבים כ"עם הארץ הקדום" הינה מבחילה וחסרת יסודות. בשלב הבא אני רואה אותך מסנגר על שיקרי ערפת והאינטלקטואליים הערביים העכשויים הטוענים להיות צאצאי היבוסי והפריזי… אופסס אבל זה יתנגש לך אם התיזה השיקרית הקודמת, אבל יתן לך יופי של הזדמנות להחליף שקר אחד באחר.

    עומר.

    נ.ב.
    אנדרסון וכל שאר הפוסט מודרניסטים עלובי הנפש יכולים לעמוד בתור לנשק את עכוזי.
    מזמן למדתי כי התשובה לסמול היא עשייה, התשובה לליבארלים הקיצוניים ומלאי הסתירות היא עשייה והוראה לילדים והתשובה לאוייבים מבית ומחוץ היא התחמשות ומלחמה.
    כאשר קוראים זבל כמו אנדרסון לא צריך להתפלא שמקבלים יוסי ביליין מחד גיסא או מיני צ'פמנים מאידך גיסא.

    הגב
  9. זנד טועה בגדול. הוא מתעלם מכמה עובדות משמעותיות:
    1) מחקרים מדעיים הוכיחו בצורה חד משמעית ובלתי נתנת לערעור
    שאשכנזים נושאים מאפיינים גנטים שמעידים על המקור שלהם בלבנט.
    באפשרות המאפיינים (markers) הללו אפשר "לסנן" יהודי מאירופאי ממוצע.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2687795/?tool=pmcentrez
    ספקולציות על מקור אירופאי בלעדי לאשכנזים פשוט נוגדות את העובדות המדעיות.
    מקורות הגנטיקה האשכנזית, והגנטיקה היהודית בכלל, הן ברובן בלבנט.
    2) הפלסטינים מזדהים כחלק מהאומה והתרבות הערבית, וברמה גנטית,
    גם הם בחלקם נושאים מאפיינים לא מקוריים ללבנט, אז איין להם זכות עליונה.
    3) השתייכות לאומה היא בעיקר תרבותית, ולכל עם יש זכות להגדרה עצמית.
    התרבות היהודית נובעת מהמסורת שעברה מדור לדור, והזדהות עם
    הטקסים, הדעות, האמונות, הערכים, וכללי ההתנהגות המקוריים ליהדות.
    וגם שמירה על זהות יחודית לדורות, מעבר לרמה של דת בלבד.
    4) יהודים שהמרו את דתם וויתרו על הזהות המקורית, אימצו תרבות כובשת.
    הזהות שלהם נובעת מהתרבות שהם אימצו.
    אם הפלסטינים הם בחלקם "יהודים" מקוריים זה לא רלוונטי. יש להם זכות בארץ, מבחינת רצף קיומי, אבל זאת לא זכות בלעדית. אי אפשר להתעלם מגליי הגירה של ערבים לא מקוריים לארץ במשך דורות, שהפכו את הקהילות המקוריות לקולוניות תחת כיבוש האימפריות הערביות/אטומניות. רמת המקורייות בחברה הפלסטינית הוא בספק, והמשך הכיבוש הערבי בא על חשבון זכויות העם המקורי.
    יש לנו, לעם המקורי, זכות לחזור לשורשים. אם הפלסטינים המקוריים מעוניינים לחזור לשורשים, שיתנתקו מהתרבות הערבית הכובשת, ויצרו איתנו מחנה משותף.
    5) המושג "גולה" הוא לא רלוונטי – בלועזית המושג הוא "diaspora"
    שפירושו תפוצה. הסיבות לתפוצה לא רלוונטיות. ריבונות יהודית פשוט לא יכלה להתקיים. בכל מקרה, העם היהודי נפרד מהמקור שלו, והמטרה של הציונות היא להחזיר את העם למקור שלו כדי לאפשר את חירותו, עצמאותו, וריבונותו במולדתו.
    6) עם ישראל לא "הומצא" הוא תמיד הייה קיים. אוליי לא במושגים של ימנו, אבל התשתייות שלו הייו קיימות מעל 2000 שנה.

    הגב
  10. לכל הקוראים, התגובות כאן נכתבו ע"י כאלה שמבינים ויודעים יותר מהפרופסורהמכובד. מי שרוצה לדעת את האמת שיקרא ברפרוף את המאמר ובעיון את התגובות.

    בהצלחה.

    הגב
  11. חחחחחחח לא יכולתי לקרוא את המאמר הזה מבלי לגחך בשל חוסר הדיוק ההיסטורי הכ"כ נוראי שיש בו. להלן העובדות: 1. שלמה זנד הוא לא היסטוריון אלא קולנוען והתייחסות לדברי ההבל שלו (שגם ככה מונעים מאג'נדה אישית – שמאלנית רדיקלית ופוסט-ציונית) היא ביזיון לשכל הישר של כל בר דעת והפצת שקרים ברבים.
    2. להישען על עצותיו של אדם כזה שווה ערך ללמידת ביולוגיה עם מורה בריאתן, הוא ילמד אותך רק את התזה חסרת המשמעות שלו ולא את מה שבתכלס התוכן הלימודי.
    3. מעולם לא היה "עם פלסטיני". ה"פלסטינים" הם צאצאי ערבים שהיגרו לכאן בהמוניהם לאחר הכיבוש האסלאמי של המזרח-התיכון במאה השביעית לספירה מחצי האי ערב, עד היום החמולות ה"פלסטיניות" מתייחסות על שבטי קייס וימן שהם השבטים הערביים הגדולים שהיגרו למזרח התיכון עם הכיבוש הערבי-מוסלמי. כמו בכל ארץ אחרת אותה הם כבשו, החל תהליך של ערביזציה (קבלת השפה הערבית והתרבות הערבית-מוסלמית) בקרב האוכלוסייה שחיה בארץ ישראל לפני הכיבוש הערבי (שהיו בעיקר אירופאים/לבנטיניים נוצרים, שומרונים ויהודים), עם הזמן חלה התאסלמות של האוכלוסיות הקדם-ערביות בין אם מרצון חופשי ובין או מכפייה של השלטונות המוסלמיים השונים. במקביל לא פסקה הגירה של שבטי ערבים ומוסלמים דרך ארץ ישראל לארצות האסלאם השונות, חלקם נטו פה את אוהליהם. מה גם ששמות משפחותיהם מעידים דווקא על מוצאם מחוץ לארץ ישראל: אל-מסרי" שפירושו הוא מצרי הנפוץ מאוד בקרבם, ושמות משפחה אחרים המעידים על מוצא מעיראק (למשל: "אל-תכריתי"), סוריה (למשל: "חאלבי"), לבנון (למשל: "אל-לובנאני"), כורדיסטן (למשל: "אל-כורד"), טורקי (למשל: "עות'מאן") בחריין, עומאן, בחריין וערב הסעודית (למשל: "אל-חיג'אזי"). שמות משפחה פלסטיניים אחרים אף מעידים על מוצא מאזור המגרב (אל-מגרבי למשל), ממדינות כמו אלג'יריה (למשל: "אל-ג'זאיר") ומרוקו ("אל-ארג'), מסודאן (חמולות שנקראות "עביד" ומוצאם הוא מאפרו-ערבים שהביאו השלטון הממלוכי כחיילים וכעבדים) ומבוסניאקים ("אל-בושנק"), צ'צ'נים (אל-שישני) וצ'רקסים שהובאו לכאן על ידי האימפריה העות'מאנית במאות ה-18 וה-19.

    הגב
  12. 4. ממצאי מחקרים גנטיים שנערכו על יהודים מתפוצות שונות לאורך השנים עם התפתחות מדע הגנטיקה, הראו חד משמעית כי לרובם המכריע של היהודים (מעל ל-95%) מוצא גנטי משותף מהמזרח-התיכון ששורשיו בדרום הלבנט. עוד עלה במחקרים אלה כי היהודים קרובים מאוד גנטית לשומרונים וכי לשתי הקבוצות מוצא משותף (שבטי ישראל מישהו?).
    בדיקה מעמיקה יותר של החומרים התורשתיים של היהודים סייעה ואיששה את התאוריה הנפוצה כיום בארכאולוגיה לפיו מוצא הישראלים הקדומים (שבטי ישראל מהתנ"ך) הוא בחברה הכנענית, משמעו שמוצא העם היהודי הוא מהחברה הכנענית המקומית (עוד קונטרה נגד ה"חארטה-סטינים") וכי היהודים קרובים ביותר לכורדים מאשר לערבים.
    כמו כן נמצא כי שיעור היהודים האשכנזים שמקורם באוכלוסיות אירופאיות ולא מזרח-תיכוניות נאמד בין 5% ל-8% מסך יהודי אשכנז, מה ששולל את התאוריה הגזענית-אנטישמית שמקור יהדות אשכנז הוא בכוזרים.
    מחקר שנערך על יהודי צפון אפריקה שלגבי התעצמותם הדמוגרפית במאות שנות גלותם שם לוותה תאוריה של "התייהדות המונית של ברברים", התגלה כי אין בגנום שלהם חומרים גנטיים שנפוצים בתושבי צפון-אפריקה הערבים והברבריים כך שהאפשרות של מוצא מגיור המוני נשלל גם הוא.
    העובדה שיהודים אשכנזים נמצאו קרובים יותר גנטית ליהודים המזרחים והספרדים מאשר לשכניהם בתפוצות שולל את כל התיאוריה של זנד במכה ניצחת. מה עוד שאחוז היהודים שמוצאם בגרים הוא כ"כ שולי, שתאוריית ה"התגיירות ההמונית" שלו נופלת ונפסלת במקום. משערים ששיעור הגרים שנכנסו לתוך העם היהודי בגלות הוא בהיקף של כ-0.5% לדור, מה שלא השפיע ברמה הכללית על הגנום היהודי הארצישראלי.
    בנוגע לטענות של אנשים אנטי-ציוניים ואנטישמיים כי היהודים ה"בלונדיניים" אינם יהודים, צריך לציין שמקור צבע השיער הזה הוא ככה"נ מגרים רומאים ויוונים שחיו בארץ בימי הבית השני, בתקופה שלפני החורבן, אנשים אלו שלא היו רבים במספרם נטמעו בתוך האוכלוסייה היהודית הישראלית המקורית ולמרות שנשכחו מדפי ההיסטוריה הגנים שלהם מלווים את צאצאיהם עד היום.
    אז עוד מסמר בארון התאוריה השקרית של שלמה זנד ננעץ כרגע.

    הגב
  13. הרגע סיימתי את הספר בוגד בירושלים של דזמונד סיוורד ולכן למרות בורותי הכללית לפחות עובדה אחת שציינת אינה נכונה. הרומאים לקחו עימם נדים דהויות רבות ולפחות 700 שבויים יהודים שצעדו בתהלוכת הנצחון של טיטוס. כמובן שלא לקחת בחשבון את הסחר בעבדים יהודים שנעשה. שהיה כה גדול שגרם לירידה משמעותית במחירי העבדים בשוק העבדים ברחבי האימפריה הרומית. להימכר כעבד זה סוג של הגליה, הלא כן?

    הגב
  14. הכותב מסיים את דבריו ב "לעזזל העובדות " …
    ואמנם אין שום עובדות \ הוכחות שתומכות בתאוריה
    שלו. אלה השערות מני רבות ואפשר להוסיף עליהן עוד ועוד
    ואם האשכנזים כוזרים אז גם הם מזרחיים לא ?
    ואז היהודים האירופיים ( האשכנזים ) היחידים הם הספרדים…
    ולמה " לא מתקבל על הדעת שהרומאים ביצעו הגלייה בעוד
    ש"וודאי" שהבבלים הגלו את היהודים ?
    וגם לא נכון לציין כי יוחנן בן זכאי נמנה עם חכמי התלמוד…
    יש עוד כמה דברים מצחיקים וגם כמה מגוחכים. גם אצל זנד…

    הגב
  15. לכל העולם נמאס מהיהודים, מקווה שהעולם יתפקח ויבין שהיהודים הורסים את העולם, וישמיד את היהודים וישראל סוף סוף.
    הגיע הזמן לעשות סוף לאומה הכי שנואה בעולם.
    הכל עניין של זמן עד שזה יקרה, כי היהודי מביא על עצמו את השנאה והרדיפות בגלל תכונותיו הרעות.

    הגב
  16. הוגלה או גלה היינו הך, לאחר שבירתו כולל המקדש המרכז העוצמתי שלו הושטח ועצמאותו המדינית נופצה, כולל מרכזו הפיזי והדקלרטיבי ( מירושלים לאיליה קפיטולינה), כולל כל שועי וגדולי נשבים לשווקי העבדים והגלדיאטורים ברומי, זו רק סמנטיקה של עוכר תקומתו המדינית של עם ישראל בארצו ומטיב זמירות ׳מה יפית׳ לריאקציה הערבית האיסלאמונאצית של האדון פרופרסר המכובד, מאותנן הקרן החד״שה, המשתלח, ללא שום הוכחה היסטורית, בכל המיזם הציוני היחיד והמיוחד בתקופת חלדנו. אתה מפוצץ רק את עצמך.

    הגב
  17. ראיתי מטורפים, -כאלה לא ראיתי, גם וולגארי, גם שקרן מטורלל, כל פיסקה כאן הזויה וסותרת את עצמה מבחינה היסטורית, אם דיברו במסורת היהודית על נשמות ערב רב, כאן זה מקבל נפח אימתני, כמו כל שונא יהודים שבמקרה גדל בינותינו, יודע את שפת עבר, ורוצה בכליון היהודים, כמו כל רומאי כריסטיאני מדושן נאמן לוותיקן הגנובה , אנטישמי עתיק תמיר קומה צעיר וטוב רואי, מימי פומפיי העליזים.

    הגב
  18. מדהים להיווכח כיצד התגובות הרבות הינן אחראיות, מעוגנות בעובדות ומובאות בטוב טעם פי כמה וכמה בהשוואה למאמר האומלל אליו הן מתייחסות

    הגב
  19. אני רק דבר אחד. מר גורביץ ומר זאנד. אתם לא יהודים? אז באמת עזבו את פלסטין. אתה תופסים מקום של שני ערבים ילידים. לכו לברלין או לכל מקום אחר. תהיו דוגמא וצאו מפה, יא כובשים קולוניאליסטים. צאו מפלסטין ובכלל מהמזרח התיכון. או כמו שמוני אנטיציוני קורא לכם, יא כוזרים, עופו מפה קיבינימט! אל תשבו פה ותכתבו את מה שאנחנו יודעים שאתם חושבים.

    הגב
  20. אילו עובדות בדיוק?
    תלמד על מחקרים גנטיים שהראו באופן ברור כי היהודים בארצות נכר היו שונים מהותית מבחינה גנטית מילידי המקום, ודווקא דמו מאוד גנטית ליהודים מארצוץ אחרות. כמו כן, המחקרים הראו כי לרוב יהודי הגולה ישנו מקור מזרח תיכוני מובהק.
    לא באמת גילתם את אמריקה כאשר טענתם שלא הייתה הגליה – גם אני, הדיוט בנושאי היסטוריה, יודע שהיו רק שתי הגליות אמיתיות: הגליית אשור והגליית בבל.
    אך אין זה אומר שיהודים לא עזבו את ארץ ישראל מעצמם, כאשר ראו כי השליטים הזרים מתנהגים אליהם בצורה מחפירה.
    ונכון, היו גיורים. אבל לצייר את זה כגורם העיקרי זה פשוט שטות. הגיורים הם לא המסה העיקרית של העם היהודי.
    ובנוגע לכך שה"פלסטינים" הם היהודאים מתקופת רומי – נו באמת. גם אם יש כאלה – ואני בטוח שיהודים אוסלמו בכוח – להתכחש לעובדה שרוב הערבים בישראל כיום הגיעו מארצות ערב? אתם רציניים? קוראים לעצמכם אקדמאים? בקושי היו פה תושבים לפני 150 שנה, כל שכן ערבים.
    עמדתכם הפוליטית העבירה אתכם על דעתכם.

    הגב
  21. . . . . . . . . . . . . . . . מניפסט XIX

    . . . . . . . . . . . . .חייבים להיות נחרצים!

    . . . . . . . . . . . . . . .חד משמעית!

    . . . . . . . . . . . . . .לא בערך ולא אולי! . . . . . . . . . . . .

    . . . . .בבתי הספר מתרחשת שטיפת מוח דתית לאומנית!

    הגב
  22. לכל הקוראים שלום
    התיאוריה שלי טוענת שכל שמדובר בהליך שעבר על כל העמים והשבטים שנכבשו ע"י הרומאים
    הרומאים לא כבשו את הטריוטוריות מסיבות דתיות.פולחניות וההוכחות… 1…לכל אורך שנות המרד לפניהן ואחריהן התקיימה ברומא קהילה יהודית גדולה תוססת וכנ"ל במקומות אחרים באימפריה. ללא הפרעה כמו אלכסנדריה
    2… במהלך המרד ולאחריו הסכים טיטוס לתת ליוחנן בן זכאי את יבנה וחכמיה ז"א היהדות לא היתה גורם ומטרה להשמדה להיפך . אם כך מה הסיבה שהסינט הרומאי הטריח 3 לגיונות בהבאתם לארץ ובכיבוש ובהרג. לשם מה????
    התשובה היא פשוט.. לחם לחם לחם
    בעירר רומה וברחבי המגף התגוררו בין 5-6 מיליון תושבים שרצו לחם ושעשועים
    אל השעשועים סיפקו להם הרומאים בקולוסיאום והדברים ידועים
    הלחם בעולם העתיק היה מצרך בעייתי והמקור העיקרי והבטוח לתבואה היתה מצרים העתיקה שכבר לא היתה פרעונית והפכה לפרובינציה רומית שכדי להגיע אליה היה צריך המבקר שם באישור מיוחד מהמושל הרומי
    וזה בגלל שמצרים היתה אסם התבואה של העולם העתיק. . נהר רחב ידיים כמו ים הנילוס שמזרים מים מתוקים כל השנה וכך נבנתה שרשרת אספקה של ספינות שיצאו מהדלתה של מצרים לכיוון רומא. זרמי הים היטו את הספינות לכיוון מזרח וכך מצאו את עצמן הספינות שטות לאורך החוף המערבי של ארץ ישראל חשופות לפגיעות ולהתנכלויות
    לכן חוף זה חייד היה להשאר בשליטה רומית מלאה
    הרומים ידעו לעשות זאת ובימי הורדוס עשרות שנים לפני המרד בנו את הנמל המורכב והגדול ביותר שנבנבה בעולם העתיק הלא הוא נמל קיסריה.
    אך כעת הורדוס ודורו הסתלקו מן העולם. והחוף היה בסכנה
    כאן נכנסו הרומאים לפעולה והחליטו לקחת שליטה על החוף ולבסס את עצמם שוב כפי שעשו זאת בקרתגו בספרד בפרובנס וכו הים התיכון הוא אגם רומאי פנימי " מארה נוסטרה" הים שלנו
    ולכל זה אנו קוראים ט' באב ומקוננים על החורבן.
    בעצם יש כאן פריחה מחודשת של העם היהודי דרך יבנה וחכמיה
    וכל הקינות וכו אולי נכונות אבל אפשר להשאיל אותן לרומאים הריבסוםו של דבר האימפריה שלה רסה וזה בגלל יהודי בש יהושע שבא עם הנצרות וחיסל את הפגניות שבבסיס האמונה של הרומאי
    בתודה לכולם על ההקשבה אשמח לתגובות.

    הגב
  23. מצער לראות שאי אפשר לכתוב היסטוריה אובייקטיבית של העם היהודי בלי לגרור תגובות נאצה שלא קשורות למושא המחקר.
    מצער גם לראות שבגרסה העברית של גוגל, כשמחפשים חומרים על היסטוריה של עם ישראל, רוב הקישורים מובילים לחומרים דתיים, אנטי היסטוריים. צריך באמת לעבוד קשה בשביל למצוא חומר אובייקטיבי על הנושא הזה, שחשוב לי אישית לא מסיבות פוליטיות או אידאולוגיות אלה מסיבות אישיות בעיקר, שכן אני יהודי ורוצה לדעת את ההיסטוריה שלי כמו שהיא הייתה ולא כמו שכתבו אותה רבנים, כמרים או סופרים יהודים גרמניים מהמאה ה19…
    הרבה יהודים (ישראלים ואחרים) מכירים מצוין את ההיסטוריה של התנועה הציונית, את השואה, ואת הפוגרומים. אף אחד (ממש ככה. גם לא המורה להיסטוריה בכיתה ט׳) לא יודע מה קרה במשך אלפיים שנות היסטוריה יהודית, מעבר למיתוס.

    הגב

כתיבת תגובה