ה"בחיי" הזה גדול, הא? בכל מקרה, איכשהו היה נראה לי שזה מתאים. רץ לי במוח משהו מעורפל עלמיתוסים מודרניים, ובניה של עולם מיוצג על בסיס חריזה, אבל אין לי כוח. לאעכשיו, לפחות.
כי כולם שם רעים. כולם שם אלימים. וברור שהם רעים, כי יש מלא דם – באף סרט שיש בו הרבה טובים אין כל כך הרבה דם. וכשכולם רעים, אז אין דיכוטומיה, ולכן נותר עולם בלי רעים.
בנאליות מחשבתית, זה כאן. אני מצטערת.
מהפתאום. צ’ק נוריס הוא לא רע, וגם לא מיסטר רוג’רס. מעבר לכך, בפזמון נאמרשבקרב משתתפים רעים+טובים+פיצוצים, והמספר נראה לי די מהימן. 🙂
נ.ב. אגב, את הסרטון הזה עשה אחד, למון דמון, שגר אצל ההורים. גיגלתי עליו, וישלו לייב-ג’ורנל ושני דיסקים. מלבד השיר הזה, הוא כל הזמן כמעט מוצלח.משובב נפש.
בחיי.
ה"בחיי" הזה גדול, הא?
בכל מקרה, איכשהו היה נראה לי שזה מתאים. רץ לי במוח משהו מעורפל עלמיתוסים מודרניים, ובניה של עולם מיוצג על בסיס חריזה, אבל אין לי כוח. לאעכשיו, לפחות.
בחיי הזה, הוא כל כך רבי שלוימל’ה, שעד פה אני מריחה את ריח השיכר הנודף מפיו.
ברור שזה מתאים. אני יותר חשבתי על עולם בלי רעים, אבל זה אני.
למה עולם בלי רעים?
כי בעולם שבו כולם רעים, אין רעים.
מה? איך הגעת לזה?
כי כולם שם רעים. כולם שם אלימים. וברור שהם רעים, כי יש מלא דם – באף סרט שיש בו הרבה טובים אין כל כך הרבה דם.
וכשכולם רעים, אז אין דיכוטומיה, ולכן נותר עולם בלי רעים.
בנאליות מחשבתית, זה כאן. אני מצטערת.
מהפתאום. צ’ק נוריס הוא לא רע, וגם לא מיסטר רוג’רס. מעבר לכך, בפזמון נאמרשבקרב משתתפים רעים+טובים+פיצוצים, והמספר נראה לי די מהימן.
🙂
נ.ב.
אגב, את הסרטון הזה עשה אחד, למון דמון, שגר אצל ההורים. גיגלתי עליו, וישלו לייב-ג’ורנל ושני דיסקים. מלבד השיר הזה, הוא כל הזמן כמעט מוצלח.משובב נפש.