פתאום נראו לי הערות שוליים (בספרים מסוימים) כאינדיקטור ברור לגסיסתו של החולה, ועוד יותר מכך – לאורכה של הגסיסה. פריחה מתמשכת של הערות, שלא מטעם המחבר, שמנסות לקרב אל הקורא את המתרחק תמיד, את שחייב להתרחק תמיד. ויפתה המטאפורה בעיני, ונזכרתי בהערת שוליים, דווקא בתרגום האחרון ל"דון קיחוטה": "אירוניה".
LOL
זה, אגב, פחות מצחיק ממה שאתה חושב. הערת השוליים הזו קיימת.
את מרחיבה ספרות נכון??
גמאני 🙂
דון קישוט..אחד הסיפורים היפים
אבל רק פרק ח’ לבגרות P:
לא, האמת שדווקא הרחבתי סוציולוגיה.